הכרזת העצמאות
 4 ביולי 1776

 כאשר, במהלך הקורות את בני-האדם, מתעורר אצל עם מסוים הצורך להתיר את הקשרים המדיניים שקשרוהו עם עם אחר ולתפוס בין מעצמות- העולם מקום נפרד ושווה, שלו הוא זכאי מכוח חוקי-הטבע ואלוהי-הטבע מחייבו יחס של כבוד הולם כלפי דעותיהם של בני-האדם שיצהיר מה הן הסיבות שאילצו אותו להיפרד.

מקובלות עלינו אמיתות אלה כמוכחות מאליהן, שכל בני-האדם נבראו שווים, שהבורא העניק להם זכויות מסוימות שאי-אפשר לשלול מהם,  וביניהם הזכות לחיים, לחירות ולרדיפת האושר: שכדי להבטיח זכויות אלה מוקמות בקרב בני-האדם ממשלות אשר סמכויותיהן הצודקות נובעות מהסכמת הנמשלים: שבכל מקרה שצורת ממשל כלשהי נעשית מנוגדת למטרות אלה, זכותו של העם לשנותה או לבטלה ולייסד ממשל חדש שיושתת על עקרונות אלה, ויארגן את סמכויותיו כך, שייראו להם כמבטיחות ביותר את ביטחונם ואת אושרם. אכן הזהירות השקולה מחייבת שצורות-ממשל הקיימות זמן רב לא תוחלפנה בגלל סיבות קלות וחולפות. כך גם מראה הניסיון, כי בני האדם מעדיפים לסבול, כל עוד העוול נסבל, מאשר לתקן את מצבם על-ידי ביטול צורות (הממשל) שהורגלו כן. אולם, כאשר שרשרת ארוכה של מעשי-עוול ועושק-זכויות, המכוונים ללא הפסק לאותה מטרה,  מצביעה על תוכנית לשעבדם לרודנות מוחלטת, זכותם וחובתם להפיל ממשל כזה ולקבוע ערבויות חדשות  לביטחונם בעתיד. כזה היה הסבל שנשאו

המושבות האלה באורך-רוח, וכזה הוא עתה ההכרח המאלץ אותן לשנות את מערכות הממשל הקודמות שלהן. דברי-ימי מלכה הנוכחי של בריטניה הגדולה הם דברי-ימיהם של מעשי-עוול ועושה-זכויות החוזרים ונשנים,  כשלכולם מטרה ישירה לכונן שלטון של עריצות מוחלטת אלה.  וכדי להוכיח זאת יוצגו העובדות בפני העולם (שישפוט אותן)  ללא משוא פנים.

 הוא סירב לתת את הסכמתו לחוקים בעלי-הערך והנחוצים ביותר לרווחת הצבור. הוא אסר על מושליו לחוקק חוקים בעלי חשיבות מיידית ודוחקת,  אלא אם תושעה הפעלתם עד שיושג אישורו, וכאשר אכן הושעה, הזניח לחלוטין את הטיפול בהם.

הוא סירב לחוקק חוקים אחרים לרווחתם של קבוצות גדולות של אנשים,  אלא אם יוותרו אנשים אלה על זכותם לייצוג במועצה-המחוקקת, זכות שערכה בלי-ישוער בעיניהם והיא מאיימת על עריצים בלבד.

הוא כינס גופים מחוקקים במקומות לא מקובלים, בלתי-נוחים ורחוקים מן המקום שבו מופקדים מסמכי-הציבור, במטרה אחת - להוגיעם עד שייענו לצעדיו.

הוא פיזר וחזר ופיזר בתי-נציגים על שהתנגדו בתקיפות רבה להתקפותיו על זכויות האדם.

הוא סירב, במשך זמן רב לאחר פיזורים, לאפשר בחירתם של (בתי נציגים) אחרים. כך חזרו סמכויות-החקיקה, שאינן ניתנות לביטול, אל העם כדי שיממש אותן בינתיים נשארה המדינה חשופה לסכנות של פלישה מבחוץ וזעזועים מבפנים.

הוא השתדל למנוע את איכלוסן של המדינות האלה, ולשם כך הכשיל את חוקי ההתאזרחות של זרים: סירב לאשר חוקים אחרים שיעודדו את הגירתם לכאן, והחמיר את התנאים להקצבות חדשות של קרקע.

הוא הכשיל את מנגנון עשיית-הצדק, בכך שסירב לתת את אישורו לחוקים לצורך הקמת רשויות-משפטיות.

הוא גרם לשופטים שיהיו תלויים ברצונו בלבד לצורך קביעת משך כהונתם, גובה משכורתם ותשלומה.

הוא יצר שפע של משרות חדשות ושלח הנה נחילים של פקידים להציק לעמנו ולמצוץ את לשדו.

הוא החזיק בתוכנו, בימי שלום, צבאות קבועים בלא הסכמת בתי-המחוקקים שלנו.

הוא גרם לכך שהצבא יהיה בלתי-תלוי בשלטון האזרחי ועליון עליו.  הוא עשה יד אחת עם אנשים לכפוף אותנו לסמכויות חקיקה ושיפוט הזרות לחוקתנו, ואשר אינן מוכרות על-ידי חוקינו, ונתן את הסכמתו לתחיקותיהן המרומות שנועדו:

לאכסן בקרבנו יחידות גדולות של אנשי-צבא חמושים:  להגן עליהם, בעזרת משפט מבוים, מפני עונש על מעשי רצח שיבצעו בתושבי המדינות האלה:

לנתק את הסחר שלנו מכל חלקי העולם:

להטיל עלינו מיסים בלי הסכמתנו:

לשלול מאתנו, במקרים רבים, את היתרונות שבעמידה למשפט בפני מושבעים:

להוליך אותנו אל מעבר לים כדי להישפט על עבירות מדומות:

לבטל את המערכת החופשית של החוקים האנגליים בפרובינציה שכנה,  לכונן בה ממשל שרירותי ולהרחיב את גבולותיה, כך שתהיה גם דוגמה וגם מכשיר מתאים להחדרת אותו ממשל אבסולוטי למושבות האלה:  

 לגזול מאיתנו את כתבי-הזכויות שלנו, לבטל את חוקינו בעלי הערך הרב ביותר, לשנות באופן יסודי את צורות הממשל שלנו:

להשעות את בתי-המחוקקים שלנו ולהכריז על עצמם כעל בעלי הסמכות לחוקק בשבילינו חוקים בכל המקרים כולם.

הוא ויתר על שלטונו כאן, כאשר הצהיר כי אנו מצויים מחוץ לתחום חסות ויצא למלחמה נגדו.

הוא שדד במיימנו, בזז בחופינו, שרף את ערינו והרג את אנשינו. הוא מעביר, בשעה זו, צבאות גדולים של שכירי-חרב זרים כדי להשלים את מפעלות המוות, החורבן והעריצות שכבר החלו בהם בנסיבות של מעשי אכזריות ובגידה, שכמעט אין להן את ורע אף בתקופות הברבריות ביותר, ואשר בהחלט אינם יאים למנהיגה של אומה תרבותית.

הוא אילץ את אחינו האזרחים שנשבו בלב-ים לשאת נשק נגד ארצם, ולהפוך לתלייני ידידיהם ואחיהם, או להיהרג על-ידם.

הוא עורר התקוממויות מבית בתוכנו, והשתדל להביא על תושבי-הספר שלנו את הפראים האינדיאנים חסרי-הרחמים, שדרך מלחמתם הידועה היא הרג ללא הבדל גיל, מין ומצב.  בכל שלב ושלב של מעשי-דיכוי אלה פנינו בבקשה לתיקון המעוות בלשון הענווה ביותר: בקשותינו החוזרות ונשנות נענו אך ורק במעשה עוול חוזרים ונשים. נסיך שסימני-ההיכר שלו הם מעשי-עריצות אינו ראוי להיות שליטו של עם חופשי. לא חסכנו גם בפניות אל אחינו הבריטים. מזמן לזמן הזהרנו אותם מפני ניסיונותיו של בית-המחוקקים שלהם להרחיב את סמכותו הבלתי-חוקית עלינו. הזכרנו להם את נסיבות הגירתנו והתיישבותנו כאן.  פנינו אל רגש הצדק-הטבעי שלהם ואל נדיבות-לבם והשבענו אותם בשם מוצאנו המשותף להרפות ממעשי-גזל אלה, אשר יביאו, בהכרח, לניתוק קשרינו ויחסינו. גם הם אטמו אוזניים לקול הצדק וקרבת-הדם. אנו נאלצים,  אפוא, להיכנע להכרח, ולהכריז על פרידתנו, ולראות בהם, כמו בכל יתר בני-האדם, אובים במלחמה, וידידים בעת שלום.

לפיכך אנו, נציגי ארצות-הברית של אמריקה, המכונסים בקונגרס כללי, פונים לשופט-העליון ריבון-העולם להעיד על טוהר כוונותינו, ומפרסמים ומכריזים בחגיגיות בשם העם הטוב הזה וברשותו, כי המושבות המאוחדות האלה הן מדינות חופשיות ועצמאיות, ומן הדין שכך יהיו: כי הן משוחררות מכל נאמנות לכתר הבריטי, וכי כל קשר פוליטי למדינת בריטניה הגדולה מנותק לחלוטין, ומן הדין שכך יהיה: וכי כמדינת חופשיות ועצמאיות יש להן סמכות מלאה להכריז מלחמה, להשכין שלום, לכרות בריתות, לפתח מסחר, ולעשות את כל אותם פעולות ומעשים שזכאיות לעשותם מדינות עצמאיות, ולביסוס הכרזה זו בהשליכנו יהבנו על ההשגחה העליונה, הננו ערבים הדדית בחיינו, ברכושנו ובכבודנו הקדוש.

תורגם לעברית ע"י: פרופסור ארנון גטפלד, בית הספר להיסטוריה, אוניברסיטת תל-אביב.